הילד מתנהג בחוסר כבוד להורים 

הרבה פעמים תגובותיהם, מעשיהם, אימרותיהם של ילדינו מספרים לנו על רגשות ותחושות פנימיים שלהם, על סערה פנימית שמתחוללת בתוכם, הם מנסים לספר לנו על עצמם, על מה עובר עליהם. אולי על כעס, אכזבה, תסכול מחוויות שחוו לאחרונה.

כאשר אנו, ההורים, לוקחים זאת באופן אישי ומגיבים ממקום פגוע ונעלב, אנו שמים את עצמנו במרכז תשומת הלב, אנו רואים את עצמנו ולא את ילדינו.  ברוב המקרים, מתחיל פינג פונג של הערות, משחקי כוח ושליטה וכמעט שלא נשאר מקום לפתיחות, רוך, אהבה אמפטיה והכלה.
דוגמה לתגובה כזו: "אתה לא תדבר אליי ככה..אחרי כל מה שאני עושה בשבילך, זה מה שיש לך להגיד...."

כאשר אנו מקשיבים לילדינו, מקשיבים מעבר למילים, למה הם מנסים לספר לנו על עצמם, אנו שמים את ילדינו במרכז תשומת הלב, אנו מתעלים מעל מאבקי הכוח והשליטה וחווים הורות ממקום של אמפטיה, הכלה ואהבה. דוגמה לתגובה כזו: "אני שומעת שמשהו מפריע לך, אשמח אם תשתף אותי במה שעובר עליך"

הרגשת הילד כתגובה לכך (ברוב המקרים) תהיה: "רואים אותי", "אני אהוב", "איכפת ממני"
וזה יפתח ערוצי תקשורת שלא חשבתם שקיימים....
בהצלחה, באהבה ובכבוד
שני